איך ריבית דריבית בונה הון

מה זו ריבית דריבית?

ריבית דריבית נוצרת כאשר הכסף שהרווחנו מתחיל לייצר רווחים בעצמו. במקום לקבל תשואה רק על הסכום שהפקדנו, התשואה מחושבת גם על הרווחים שהצטברו בשנים הקודמות.

זה נשמע פשוט, אבל לאורך זמן ההשפעה יכולה להיות גדולה מאוד.

שלושת הדברים שבונים את ההון

צמיחת ההון תלויה בעיקר בסכום שכבר קיים, בהפקדות שמוסיפים לאורך הדרך ובתשואה שמתקבלת על הכסף.

בתחילת הדרך, רוב הצמיחה מגיעה בדרך כלל מההפקדות. ככל שחולפות השנים והסכום גדל, הרווחים עצמם מתחילים לתפוס חלק גדול יותר מהתוצאה.

לדוגמה, נניח שמתחילים עם 100,000 ₪, מוסיפים 1,000 ₪ בסוף כל חודש ומקבלים תשואה שנתית אפקטיבית קבועה של 5%, המחולקת לחודשי צמיחה שקולים. לאחר 20 שנה יצטברו כ-671,000 ₪, לפני מס ודמי ניהול.

מתוך הסכום הזה, 340,000 ₪ הם כסף שהופקד בפועל וכ-331,000 ₪ הם רווחים. זו דוגמה בלבד, משום שבמציאות התשואה אינה קבועה.

למה הזמן חשוב כל כך?

לכסף שהופקד מוקדם יש יותר זמן לצבור תשואה. הפקדה שבוצעה בתחילת הדרך יכולה לצמוח במשך עשרות שנים, בעוד שלהפקדה האחרונה יש זמן קצר בלבד.

לכן התחלה מוקדמת יכולה להיות משמעותית גם כאשר הסכום החודשי אינו גבוה. מצד שני, מי שמתחיל מאוחר יותר עדיין יכול להתקדם באמצעות הפקדה גבוהה יותר, תקופת חיסכון ארוכה יותר או יעד נמוך יותר.

מה מקטין את התוצאה?

דמי ניהול, מס ואינפלציה יכולים להקטין את הסכום שיישאר ואת כוח הקנייה שלו. בנוסף, שוק ההון אינו עולה בקו ישר. בדרך יכולות להיות שנים של עליות, ירידות או תשואה כמעט אפסית.

כדאי לבדוק גם תרחיש שמרני ולא להניח שהתשואה הגבוהה ביותר תימשך בכל שנה. הגדלת הנחת התשואה במחשבון אינה מגדילה את הכסף במציאות.

במה אפשר לשלוט?

אי אפשר לשלוט בתשואה שתתקבל בשוק, אבל אפשר להשפיע על מועד ההתחלה, סכום ההפקדה, ההתמדה ודמי הניהול.

הפקדה קבועה לאורך זמן אינה מבטיחה רווח, אך היא מונעת את הצורך לנחש בכל חודש אם זה הזמן הנכון להשקיע.

תשואה נומינלית אינה כוח קנייה

סכום עתידי גבוה יותר אינו אומר שאפשר לקנות בו יותר. אם ההשקעה צומחת ב-5% בשנה והמחירים עולים ב-3%, כוח הקנייה גדל בקצב נמוך יותר. לכן יעד ארוך טווח כדאי להציג גם בשקלים עתידיים וגם בשקלים של היום.

אותו עיקרון חל על הפקדות. הפקדה קבועה של 1,000 ₪ נשחקת במונחים ריאליים ככל שהשכר והמחירים עולים. מי שמעוניין לשמור על מאמץ חיסכון דומה יכול לבדוק הגדלה הדרגתית של ההפקדה, כל עוד התקציב מאפשר זאת.

מה קורה כשמתחילים מאוחר יותר

התחלה מאוחרת אינה כישלון, אבל היא משנה את היחס בין זמן להפקדה. כאשר נשארות פחות שנים, נדרש בדרך כלל סכום חודשי גבוה יותר כדי להגיע לאותו יעד. העלאת הנחת התשואה אינה תחליף להפקדה, משום שהתשואה אינה בשליטת החוסך.

לדוגמה, דחייה של חמש שנים אינה מוחקת רק חמש שנות הפקדה. היא מוותרת גם על הצמיחה שההפקדות המוקדמות היו יכולות לצבור במשך יתרת התקופה. מצד שני, חיסכון שאפשר להתמיד בו עדיף על יעד אגרסיבי שננטש לאחר כמה חודשים.