גישור בין פרישה מוקדמת לפנסיה

מהי תקופת הגישור?

מי שמפסיק לעבוד לפני שהפנסיה מתחילה צריך לממן תקופה שבה המשכורת כבר אינה נכנסת, אבל הקצבה עדיין לא משולמת. התקופה הזאת נקראת תקופת הגישור.

אורכה תלוי בגיל שבו מפסיקים לעבוד ובמועד שבו כל הכנסה עתידית מתחילה. פנסיה מקרן פנסיה, קצבת אזרח ותיק והכנסות של בן או בת הזוג לא בהכרח מתחילות באותו גיל.

מחלקים את הפרישה לשתי תקופות

לפני תחילת הפנסיה, רוב ההוצאות עשויות להיות ממומנות מתיק השקעות נזיל, קרנות השתלמות, מזומן או עבודה חלקית. לאחר תחילת הפנסיה, התיק צריך לממן רק את ההפרש בין ההוצאות לבין ההכנסות הקבועות.

לדוגמה, אדם פורש בגיל 55 ומוציא 14,000 ₪ בחודש. מגיל 67 צפויה לו פנסיה של 8,000 ₪ בחודש. עד גיל 67 התיק צריך לממן עד 14,000 ₪ בחודש. לאחר מכן הוא צריך לממן כ-6,000 ₪, בהנחה שההוצאות והפנסיה נשארות באותו ערך ריאלי.

אם אותו אדם ממשיך לעבוד בחצי משרה ומרוויח 5,000 ₪ בחודש עד גיל 60, המשיכה מהתיק בשנים הראשונות יורדת לכ-9,000 ₪ בחודש. גם הכנסה זמנית יכולה להקטין משמעותית את עלות הגישור.

מה צריך לבדוק?

ראשית, רושמים את ההוצאות הצפויות בכל תקופה. הוצאות בפרישה אינן חייבות להישאר קבועות. משכנתא עשויה להסתיים, אך הוצאות בריאות או עזרה למשפחה עשויות לגדול.

לאחר מכן רושמים כל הכנסה עתידית, את הסכום החודשי נטו ואת הגיל שבו היא צפויה להתחיל. כדאי לבדוק את הנתונים בדוחות של הגופים המנהלים ולא להסתמך רק על הערכה ישנה.

חשוב להפריד בין נכסים נזילים לבין כסף שעדיין אי אפשר להשתמש בו. יתרה בקרן פנסיה אינה מממנת את שנות הגישור רק משום שהיא מופיעה בשווי הכולל של הנכסים.

צריך להביא בחשבון גם מס, דמי ניהול, אינפלציה וירידות בשוק. משיכות גדולות בתחילת הפרישה, דווקא בזמן ירידות, עלולות לפגוע בתיק לאורך זמן. לכן כדאי לבדוק גם תרחיש שבו התשואה נמוכה מהצפוי.

תקופת הגישור אינה רק סכום ההוצאות כפול מספר השנים. הכסף ממשיך להיות מושקע, ההכנסות משתנות והמשיכות מתבצעות לאורך הדרך. נכון יותר לבנות תחזית שנתית או חודשית שמציגה את התזרים בכל שלב.

יוצרים לוח שנה של הכנסות והוצאות

הדרך הבטוחה יותר לתכנן גישור היא לבנות שורה לכל שנה. בכל שורה רושמים גיל, הוצאה שנתית, שכר חלקי, פנסיה, קצבאות, הכנסה משכירות והסכום שצריך להגיע מהתיק. כך רואים מיד אם קיימת שנה שבה הכנסה מסתיימת לפני שמקור אחר מתחיל.

יש להשתמש בתאריכים ובסכומים שנבדקו בדוחות ולא רק בגיל עגול. קצבה עשויה להתחיל באמצע שנה, מענק יכול להיות חד פעמי והכנסה של בן או בת זוג יכולה להשתנות במועד אחר. פער של כמה חודשים עדיין דורש כסף נזיל.

כדאי להפריד בין סכומים ברוטו לנטו. משכורת, פנסיה ומשיכה מתיק השקעות עשויות להיות ממוסות באופן שונה. לוח שמערבב ביניהן עלול להציג עודף שאינו קיים בפועל.

נזילות חשובה לא פחות מהשווי הכולל

משק בית יכול להיראות עשיר על הנייר ועדיין להיתקל בבעיית תזרים. דירת מגורים, קרן פנסיה שעדיין אינה זמינה או נכס שקשה למכור אינם מממנים חשבון שוטף בחודש הבא. תוכנית גישור צריכה לציין מאיזה חשבון תגיע כל משיכה.

כרית מזומן יכולה להפחית צורך למכור השקעות מיד אחרי ירידה, אך מזומן רב לאורך זמן עלול להישחק מאינפלציה. אין חלוקה אחת שמתאימה לכולם. המטרה היא לוודא שניתן לעבור תקופה חלשה בלי פעולה כפויה ובלי להחזיק את כל ההון מחוץ להשקעה.